מידע בנושא חקלאות

רק בישראל לא יכול חקלאי למכור את תוצרתו ישירות לצרכן מחצר המשק.

הנה עוד דרך להוזלת יוקר המחיה:

כל מי שמטייל במרחבים הכפריים באירופה נחשף לתיירות הכפרית המפותחת. למעשה, עשרות אלפי משפחות ישראליות מחפשות מפלט בקיץ מהמולת העיר ומתמקמות בערי השדה באירופה, בכפרים, במשקים משפחתיים וכיוב'. באירופה כבר הבינו לפני כמה עשורים כי המרחב הכפרי הוא הרבה מעבר לגידולים חקלאיים וניתן לנצלו הרבה מעבר לגידול עגבניות. אין זה נדיר למצוא באירופה משקים שבנוסף לגידולים חקלאיים, משמשים גם לתיירות כפרית, משתתפים באופן פעיל בשווקי איכרים ומחזקים את הישובים העירוניים שמסביבם.
ואילו בישראל, רשות מקרקעי ישראל (המחכירה את הקרקע לחקלאי), לא מתירה לחקלאים למכור את תוצרם באופן ישיר לצרכנים. מבחינת רמ"י, מכירה של תוצרת חקלאית לא נחשבת שימוש חקלאי והוא אינה מתירה לחקלאים לעשות כל שימוש בקרקע זולת גידול תוצרת חקלאית.
אגב, כשחקלאי מוכר את תוצרתו לרשתות השיווק או לסיטונאים, הוא עומד לכאורה במדיניות רמ"י, אך כאשר הוא מחליט למכור את גידוליו במכירה ישירה במשקו, מקשה עליו המינהל לעשות זאת ובד"כ עליו לשלם לרשות סכומים אדירים שהופכים את העסק ללא משתלם ואין אבסורד גדול מכך. כתנאי להסכמתה למכירה של תוצרת בשטח של החקלאי דורשת רמ"י מהחקלאי להוון את השטח ולהפוך אותו למסחרי (תשלום של 91% מערך השמאי), דבר שעבור מרבית החקלאים אינו אפשרי.

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

2021 לעומת 2020

• ערך התפוקה החקלאית הכוללת עמד על כ-32.0 מיליארד ש"ח, עלייה של 3.3% לעומת 2020. • ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-6.2%, וערך התפוקה הצמחית עלתה ב-1.2%. • ערך התשומה החקלאית )כולל בלאי( עמד על כ-19.1 מיליארד ש"ח, עלייה של 1.7%. • ערך היצוא החקלאי ב-2021 היה 4.1 מיליארד ש"ח, ירידה של 3.1%. • בערך הנטיעות החדשות חלה עלייה של 17.9%, ומתוכן בולטת העלייה בנטיעות של ענבי יין (65.0%) ובנטיעות של מטעים סובטרופיים (18.9%).

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

משרדי החקלאות ופיתוח הכפר, האנרגיה, האוצר ורשות המים מקימים בימים אלה צוות משותף לבחינת הגדלת היצע השימוש במי הקולחים, לטובת ניצולם היעיל והאופטימלי ובחינת דרכים להורדת עלותם לחקלאות. מהלך זה מתבצע בהמשך לסעיף 30 להחלטת ממשלה מספר 213 ("תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת ממשלה") מה-1.8.21. 

רגע לאחר העברת תקציב המדינה גם החקלאים מהמגזר הערבי מקווים כי מנסור עבאס יהיה שם עבורם וידאג לתמיכות בחקלאות הערבית. במסגרת וועידת ישראל לחקלאות שתתקיים ב 8-9.12 יתקיים דיון מיוחד בנושא החקלאות הערבית בישראל בהשתתפות נציגים מהמגזר הערבי.

משרד החקלאות יעניק תמיכה למוסדות הקולטים צעירים לחינוך ולעבודה חקלאית באזורי עדיפות לאומית לטובת פיתוח תכניות הכשרה חקלאיות, הכוללות חניכה מעשית ועיונית בכ-2.7 מיליון ₪

מאיפה באמת מגיעים הירקות והפירות שלנו? החקלאי הישראלי שסיפק ירקות ופירות גוסס- הוא חייב כסף לבנק, לשוק האפור או לרשת שיווק דורסנית. צריכת הפירות והירקות בישראל נמצאת בירידה מתמדת, ובעבור אלפי משפחות בישראל יותר קל לקנות שוקולד פרה מתפוח או בננה. איך שינו רשתות השיווק את השוק הפירות והירקות בארץ, כיצד הן משחקות במחירים ובהיצע, ולמה כולנו מפסידים מזה.

הפוליטיקה של האוכל - פרק 2 המלא - ירקות ופירות

תוכנית של hot 8

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.

עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

משרד החקלאות מנסה מזה מספר שנים לקדם מודל מוסכם וארוך טווח לתמיכות ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.

עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

עמוד 1 מתוך 12

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.