מידע בנושא מיסוי מקרקעין
פסק דין מפורט ומנומק שניתן בבית המשפט העליון ב 12.02.2025 נקבע עלי ידי כבוד השופטת דפנה ברק – ארז בהסכמת כבוד הנשיא יצחק עמית וכבוד השופטת יעל וילנר כי היטל השבחה לא חל בשיוך דירות בקיבוץ לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 751.
את קיבוצי הגליל העליון ייצגו בהצלחה רבה עורך דין רון רוגין ועו''ד יונתן גולדשטיין.
להלן נימוקי בית המשפט העליון להחלטתו כי אין לחייב את הקיבוץ וחבריו בהיטל השבחה בגין שיוך הדירות, וזאת על אף קביעתו כי חלה השבחה כהגדרתה בחוק על המקרקעין
בר״ם 7560/22 קיבוץ שדה נחמיה ו-16 אח׳ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון ואח׳, פס״ד מיום 12/02/2025
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
ביום 12/2/25 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון (השופטת דפנה ברק ארז, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון המיועד יצחק עמית והשופטת יעל וילנר) בקשר לסוגיית היטל השבחה בקיבוצים (בר"ם 7560/22). לפסק הדין החשוב יכול ויהיו גלים בעתיד, ולנוכח שאלות רבות שהופנו אלינו נתייחס בחוזר זה "במבט על" לנקודה המשפטית העיקרית שנפסקה.
היטל השבחה הינו היטל המוטל על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה שבסיסו תשלום על "השבחה" של קרקע כתוצאה מאישור תוכנית מתאר (לדוגמא: על ידי תוספת זכויות בניה). החבות בהיטל השבחה נוצרת עם אישור תוכנית משביחה, אולם חובת התשלום עצמו הינה במקרה של "מימוש", כאשר יש שני מקרים בסיסיים - "מימוש מלא" במקרה שהנכס נמכר ו- "מימוש חלקי" במקרה של הוצאת היתר בניה לנכס. היטל השבחה משולם על ידי בעלי הקרקע או על ידי חוכרים לדורות.
יחד עם זאת, חוק התכנון והבניה קובע גם הסדר חלופי להיטל השבחה הנוגע למקרקעי ישראל (קרקעות המנוהלות על ידי רשות מקרקעי ישראל, רמ"י), שנקרא "חלף היטל השבחה": במקרים שההסדר החלופי חל, אין חובת תשלום היטל השבחה על חוכר, ובמקום תשלום היטל השבחה רמ"י מעבירה לוועדה המקומית לתכנון ובניה תשלום שהינו כיום 12% מתקבוליה.
הסוגיה שעמדה בפני בית המשפט העליון התייחסה לנקודה ספציפית: האם עצם ביצע עסקת שיוך דירות עם רמ"י ביחס לבתי המגורים ו/או מגרשי המגורים לחבר הקיבוץ, בשיוך פרטני לפי החלטה 751 (כיום החלטה 979 על גלגוליה), הינו "מימוש" שיוצר חובת תשלום של היטל השבחה.
למעשה השאלה היתה האם מדובר במכירת זכויות במקרקעין מהקיבוץ לחבר, מכירה שהינה כאור "מימוש מלא".
בר״ם 7560/22 קיבוץ שדה נחמיה ו-16 אח׳ נ׳ הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון ואח׳, פס״ד מיום 12/02/2025
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
לאחרונה נתקלנו במקרה בו רשות המיסוי חייבה את תאגיד הפרויקט בעסקה סולארית קרקעית, בתשלום מס רכישה.
רמ"י דיווחה לרשות המיסים על "מכירת/רכישת זכות במקרקעין".
הדרישה לתשלום מס הרכישה יצאה על שם תאגיד הפרויקט (תאגיד משותף ליזם ולישוב, בו הישוב מחזיק לפחות 26%), אשר חתם עם רמ"י על הסכם הפיתוח והסכם חכירה, ולא לישוב עצמו.
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
מזה כשלוש שנים אנו פונים לרשות מקרקעי ישראל בשם ארגונים המייצגים את המשפחות השכולות בדרישה להשיב על כנו את הפטור שניתן למשפחות שכולות בדמי הסכמה לפי החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.
בהתאם לתוספת השניה להחלטה 534 שכותרתה "הנחיות למתן פטורים מדמי הסכמה", ניתן פטור למשפחות שכולות מתשלום דמי הסכמה בעת מכירת נחלה.
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
ביום 9.4.2023 הוגשה העתירה לבג"ץ שבמרכזה עומדת הדרישה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יקבע כי פרק 4.20 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כנוסחו לאחר תיקונו ביום 4.3.2020 - חורג מהותית מסמכות רמ"י לפי הדין המסמיך אותה, וראוי להורות על תיקונו על-ידי החייאת נוסחו הקודם לפיו מועד אומדן ערך הקרקע מושא עסקה במקרקעי ישראל הוא מועד העסקה בגינה מבוקשת הסכמת המשיבה 2, ולא מועד מתן שומת ערך הקרקע בפועל על-ידי השמאי מטעם רמ"י.
בג"ץ 2834/23 זאב קריין ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל (עדיין אין החלטה)
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
בימים אלה אנו עדים לרוח חדשה שנושבת מכיוונה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) המבקשת לבטל את חישוב הפוטנציאל התכנוני בשומות דמי רכישה!!!
רמ"י טוענת, כי העלות של שיטת השמאות הפרטנית כולל אומדן הפוטנציאל התכנוני של יחידת דיור שלישית, גבוהה מהתועלת האמיתית. עוד טוענת רמ"י, כי להבדיל ממבצע ההיוון במגזר העירוני שבו היוון הזכויות הוריד מהותית ואף ביטל את החיכוך הבירוקרטי, בנחלות המצב שונה. הטענה של רמ"י היא, שגם לאחר תשלום דמי רכישה, לאור כך שמוגשות בקשות לפל"ח, שימושים נלווים לחקלאות, בקשות להיתר בקרקע חקלאית ולאור הדרישה לקבל הסכמה וחתימת רמ"י על בקשות להיתרי בניה, שיעבודים, משכון ומשכנתא - "החיכוך" בין רמ"י לבעלי הזכויות בנחלות נמשך.
בהתאם לסיכום פגישה שנערכה בין נציגי רמ"י לבין "פורום ההתיישבות בלשכת עורכי הדין" עולה, כי בגיבוי אגף שמאות של רמ"י, עומדת לעלות הצעה להנהלת רמ"י ולמועצת מקרקעי ישראל, לעבור לטבלאות לפי שומה מדגמיות גם במסלול "דמי רכישה" ולא רק במסלול "דמי חכירה" וכן להפסיק לבצע שומות פוטנציאל תכנוני עבור יחידה שלישית בטענה כי מרכיב זה בשומות מעכב את עבודת השמאי וכאמור לא מבטל את החיכוך בין רמ"י לבעלי הנחלות.
הדברים האמורים מהווים רעידת אדמה של ממש!!! בכדי להתמודד עם המצב אליו נקלענו, אנו חייבים לפעול בכמה מישורים - מינהלי, משפטי, פרלמנטרי. עלינו למנוע את "רוע הגזירה" ככל שרמ"י תבקש להוציא לפועל את המסקנות שעולות לעיל וכן להתכונן לבאות ולהבין היטב במה מדובר.
יש לשים לב, כי ביטול "הפוטנציאל התכנוני" בשומות דמי רכישה יהווה מכה אנושה להחלטה שכבר כיום מעטים מממשים אותה לאור עלויות גבוהות ואי עמידה בתנאי הסף בהרבה מקרים. הלכה למעשה, יישום מסקנות רמ"י - שהן שגויות מיסודן ופוגעות בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ומעמיקות את האפליה בין העיר לכפר - יביא ל"מכת מוות" ביחס ל"חזון חלקת המגורים" שהתגבש נוכח "הפוטנציאל התכנוני" במסלול דמי רכישה, מה שיגלגל את ההחלטה לארכיון, כך שהיא תיזכר רק בדפי ההיסטוריה כמכה קשה וכואבת נוספת שנוחתת על בעלי הזכויות בנחלות.
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
בדיקות מקדמיות בעסקת ברוטו/נטו:
בהליך מכירה של נחלה או משק עזר בעסקת ברוטו או נטו אנו בוחנים את המיסים המשולמים במסגרת המכירה, בטרם ביצוע עסקת המכר, באמצעות שומה, על בסיסה מבוצעים חישובי מיסים. המטרה היא שהמוכרים יבינו היטב מהו הסכום שייוותר בידיהם בסיום העסקה ובהתאם לכך יקבעו את מתווה העסקה "ברוטו" או "נטו".
בהתאם לתוצאות שיתקבלו לאחר ביצוע הבדיקות המקדמיות ולאחר קבלת חוו"ד השמאי וחישובי המיסים, נקבע את גובה הכספים שיופקדו בנאמנות עבור תשלום המיסים החלים בעסקה. בעסקת "ברוטו" נותיר בנאמנות את המיסים שחלים על המוכרים מתוך התמורה שמשלם הקונה ובעסקת "נטו" ישלם הקונה בנוסף לתמורה שמועברת למוכרים, גם את המיסים שחלים בעסקה על המוכרים וסכומים אלו יופקדו בנאמנות וישולמו על ידי ב"כ המוכר שישמש כנאמן בחשבון עד לקבלת כל אישורי המיסים.
דמי רכישה - לאור העובדה שרמ"י קובעת את גובה דמי הרכישה לפי השווי של הקרקע במועד הוצאת השומה ולא למועד העסקה, יש לבקש מהשמאי לתת הערכה לגובה דמי הרכישה שיחולו במועד מאוחר כשנתיים ממועד העסקה ובהתאם לכך נקבע את גובה כספי הנאמנות.
במקרים בהם הצדדים מסכימים כי דמי הרכישה ישולמו עם קבלת השובר לדמי רכישה מרמ"י ולאור כך שהשומה תומצא במועד מאוחר של כשנה וחצי ואולי יותר ממועד החתימה על ההסכם, יש לקבוע בהסכם כי גם לאחר שהקונה ישלם למוכר את מלוא התמורה נטו, נמסרת חזקה פורמאלית בלבד וכי החזקה הסופית תימסר רק לאחר שיתקבלו כל אישורי המיסים בגין התשלומים שחב בהם הקונה בעסקה.
במקרים אחרונים בהם טיפלנו במסגרת הליכי גישור, עלה כי עוה"ד שמייצגים קונים בעסקאות נטו וקיבלו על עצמם לבצע את הדיווחים לרשויות, לא דיווחו על העסקה לרמ"י בכדי לאחר את מועד תשלום דמי הרכישה וכאשר המוכרים חייבו את ב"כ הקונים לבצע את הדיווח, לאחר שהתגלתה למוכרים "התקלה", גובה דמי הרכישה האמיר והקונים לא יכלו לשלם אותם וכתוצאה מכך העסקה התבטלה וגרמה להוצאות ניכרות לצדדים
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
האם ניתן לכסות את הגירעון האקטוארי של חבר קיבוץ באמצעות הרווחים המגיעים לו? / איתן מימוני, עו״ד
27 אוק 2022אלי מלך (להלן: "המשיב") אשר הינו חבר בקיבוץ מרום גולן (להלן: "הקיבוץ"), תובע כספית את הקיבוץ על כך שהעביר את כספי הרווחים המגיעים לו לצורך הבטחת הגמלה הפנסיונית שלו, בניגוד לבקשתו להעבירם לקרן ההשתלמות שלו.
ע"א (נצרת) 52824-08-20 קיבוץ מרום גולן נ' מלך, פס״ד מיום 14/02/21
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
קבלת זכויות הנחלה בהורשה אינה פעולה המקימה חבות במע"מ.
השאלה היא האם יחול מע"מ במכירתה ובאילו תנאים.
כאשר יורש מוכר את הנחלה שקיבל בירושה יחול מע"מ עפ"י מעמדו של היורש.
במידה וביום מכירת הזכויות היורש אינו מוגדר כ"עוסק" לפי חוק מע"מ ביחס לפעילותו בנחלה במשק החקלאי שהתקבלה בהורשה הרי שאין לחייב את המכירה במע"מ .
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.
עניינה של העתירה הינה טענה מטעם חנניה וכרמלה פרץ (להלן: "העותרים"), נגד החלטת מושב שחר (להלן: "המושב"), הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכן דיירי שכונת ההרחבה במושב שחר (להלן: "המשיבים") לסלילת כביש על חלקה סמוכה לבית העותרים.
עת"מ(חיפה) 5045-11-18 מי בקעת הנדיב – אגודה שיתופית למים בע"מ נ' עיריית חדרה, פס״ד מיום 14/08/22
מידע נוסף
-
הערת מערכת
מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.