מידע בנושא קיבוצים

עניינה של התביעה הינה טענה מטעם גברת ג'נט להב (להלן: "התובעת") לפיה על הקיבוץ להכיר בחברותה בקיבוץ. לעומת זאת סובר קיבוץ שער הגולן (להלן : "הקיבוץ") כי הוא מעולם לא קיבל את התובעת כחברה וכי היא מצויה בסטטוס של "הורי חבר".

 

ת"א (נצרת) 24698-03-20 להב נ' קיבוץ שער הגולן, פס״ד מיום 27/06/22

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

המונח "המועד הקובע" מציין תאריך, שמקבע זכויות חברים ותיקים במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ ובמושב השיתופי. מי שהיו חברים במועד הקובע, נחשבים ל"חברים ותיקים" שנהנים מהטבות ניכרות במסגרת הליך שיוך הדירות מול רמ"י.

בקיבוצים אשר קיבלו החלטה על שיוך לפי החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל יש מועד קובע שונה בין קיבוץ לקיבוץ, בהתאם לתאריך שבו קיבל כל קיבוץ את ההחלטה על שיוך דירות, ואילו בקיבוצים שקיבלו החלטה על שיוך לפי אחת מהחלטות השיוך האפשריות האחרות, המועד הקובע הוא אחיד לכולם: יום 27.3.2007.

הזכאות לשיוך מגרש או יחידת דיור (להלן: "בית") במסגרת הליך שיוך הדירות הינה למשפחת חברים, ולא לכל חבר יחיד בנפרד. זאת אומרת, שזוג חברים המתנהלים כיחידה משפחתית אחת, בין אם הם רשומים כנשואים ובין אם לאו, זכאים יחדיו לבית אחד. הבחינה האם מדובר בהתנהלות במסגרת יחידה משפחתית אחת, נעשית ביחס למועד הקובע. ז"א שני חברים, שהיוו יחידה משפחתית אחת במועד הקובע, זכאים יחדיו לשיוך של בית אחד, גם אם התגרשו לאחר המועד הקובע.

במצב דברים זה קרה, שבמסגרת גירושים אחד מהחברים העביר את זכויותיו בשיוך דירות לחבר השני, ובכך איבד את המדור שלו בקיבוץ.

מנגד, אחת מהחובות הבסיסיות של חבר קיבוץ היא קביעת מגורי קבע בקיבוץ. במקרה בו אין בתים פנויים להשכרה בקיבוץ, הליך הגירושים עלול להביא למצב שבו אין ברירה אלא להפקיע את חברותו של החבר שהעביר את זכויותיו במסגרת גירושים (דהיינו: להוציא מחברות את אותו הגרוש/ה). פתרון אפשרי לכך הוא הקצאה של בית נוסף לחבר הגרוש שהעביר את זכויותיו בבית אגב גירושים.

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

השאלה שבמוקד ההתדיינות נסובה סביב כללי השיוך לרישום בתים על שם חברי קיבוץ ויורשיהם בקיבוץ נאות מרדכי (להלן: "הקיבוץ"). לפנינו בקשת ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דין של בימ"ש השלום בנצרת.

רע"א 8226/21 קיבוץ נאות מרדכי נגד דניאל שליידר, פס״ד מיום 27/03/22

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פסק הדין עוסק בחבר אגודה ובעל זכויות בנחלה במושב גבעת כ"ח.

החבר חפץ לבצע פרצלציה של משק העזר, באופן שתתאפשר בניה של יחידה נוספת במגרש, והוא קיבל את אישור האגודה לכך כנדרש.

אולם, כעבור כ3 שנים, התקבלה החלטת ועד בה בוטלה החלטת הוועד הקודמת. במרכז הדיון ניצבת השאלה האם ועד האגודה פעל בסמכותו כאשר קיבל החלטה זו, והאם רשאית האגודה לבטל את החלטתה כעבור פרק זמן זה.

ה"פ (מרכז) 924-11-20 שמעה נ' גבעת כח-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 22.09.21

 

 

לאחרונה (13.9.21) פרסמה הנהלת רמ"י נוסח חדש לנוהל העוסק בשימושי תעסוקה במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים (37.21B).

הנוהל עושה בעיקר סדר בכל הפרטים הקשורים לנושא זה, מבהיר את עמדת רמ"י בחלק מהסוגיות שהתעוררו במשך השנים,  לעיתים בשינוי לנהלים הקודמים ותוך פגיעה באפשרויות העומדות לרשות הישובים. בחוזר זה נביא את עיקרי הנוהל, בחוזרים הבאים נתייחס גם לסוגיות שונות העולות ממנו.

פסק הדין עוסק בתביעה של אחיה ויורשה הבלעדי של המנוחה, חברת קיבוץ איל (להלן: "הקיבוץ", או "האגודה"), שבו התגוררה עד לפטירתה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם לתובע עומדות זכויות בבית המגורים של אחותו המנוחה ובגין מניותיה באגודה

ת"א(מרכז) 20-63638-07 פניני נ' קיבוץ איל ואח', פס״ד מיום 18.07.21

 

 

פסק הדין עוסק בדרישתה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ממושב מיצר לשלם מיליוני שקלים עבור העברת מניות הקיבוץ בחמת גדר למושב מיצר. דרישה זו באה כתגובה לשינוי ארגוני שעבר קיבוץ מיצר מקיבוץ ל"מושב עובדים", כחלק מהליך של משרד החקלאות בהתמודדותו עם ישובים "דלי אוכלוסין" כמו שהיה קיבוץ מיצר טרם שינוי ארגוני זה.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם על רמ"י לגבות תשלום בגין העברת הזכויות מן הקיבוץ לשעבר למושב.

ת.א. (ת״א) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה חקלאית שיתופית ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23.8.21

 

 

פסק הדין עוסק בערר על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין להשית מס שבח ומס רכישה על הקיבוץ וחבריו, בגין שיוך בתים/מגרשים לבנייה עצמית בשטחי הקיבוץ, כחלק מהליך שיוך ב"קיבוץ מתחדש". במרכז הדיון ניצבת השאלה האם השיוך מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין" כמשמעות של מונחים אלה בחוק מיסוי מקרקעין, ואם כן, מהו שווי המכירה לצורכי מס.

ו"ע 49180-11-18 (מינהלים)(מרכז) קיבוץ גזר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות, פס״ד מיום 22 ביולי 2021.

 

 

  1. הישוב מיצר שבדרום רמת הגולן הוקם בשנת 1981 כקיבוץ. במהלך השנים ידע הקיבוץ משברים קהילתיים וקשיים כלכליים עד שבתחילת שנות ה- 2000 מספר חבריו צנח ל -18 בלבד ומאז נוהל באמצעות וועדים ממונים. הפרטת הקיבוץ והפיכתו ל"קיבוץ מתחדש" לא הביאו לצמיחה דמוגרפית והוא הוכנס לרשימת הישובים "דלי האוכלוסין" שבטיפול משרד החקלאות.
  2. בשנת 2009 חברי הקיבוץ והגורמים המיישבים (רשם האגודות, החטיבה להתיישבות והמועצה האזורית גולן) הסכימו לבצע שינוי ארגוני, שבסופו הקיבוץ יהפוך ל"מושב עובדים". רשם האגודות לשעבר, עו"ד אורי זליגמן, אישר תקנון חדש למושב ומתווה שינוי ארגוני, שבמסגרתו הועברו חלק מענפי הקיבוץ ומניותיו בחברת "חמת גדר" (החברה המנהלת את אתר חמת גדר, שבבעלות הקיבוצים – מבוא חמה, כפר חרוב, אפיק ומיצר) לאגודה חדשה – "מייסדי מיצר", שבבעלות החברים הוותיקים של הקיבוץ. השינוי הארגוני נועד לאפשר למושב (הקיבוץ לשעבר) להקצות נחלות למתיישבים חדשים מחד ולהבטיח את זכויותיהם הכלכליות והסוציאליות של וותיקי הקיבוץ מאידך (השטחים החקלאיים שהועברו למייסדי מיצר באים במקום חלקם בחלקות ב' וג' במושב).

ת"א (נצרת) 11074-02-18 קיבוץ מיצר בע"מ- אגודה שיתופית חקלאית. ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה ואח', פס״ד מיום 23/08/21

 

ב 22 ליולי 2021 ניתן פסק דין בערר שהוגש על ידי קיבוץ גזר, חברים ותיקים וחברים נקלטים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כועדת ערר ביחס לשומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין רחובות במסגרת הליך הקליטה ושיוך דירות לחברים.

באותו מקרה קלט הקיבוץ לחברות 6 משפחות חברים חדשים וגבה מהם תשלום בסך של 200 אלף ש"ח עבור עבודות פיתוח ותשתיות. בנוסף החברים החדשים נדרשו לשלם סך של 300 אלף ש"ח כתשלום עבור החלק בהון האגודה. עוד נקבע בהסכם כי החברים החדשים הם אלה שמשלמים את מס השבח, ככל ויחול.

בנוסף, בסמוך לתקופה בה נקלטו החברים החדשים בוצע הליך שיוך ל – 10 משפחות ותיקות במסגרת ההחלטה על הליך השיוך לחברים הותיקים. השיוך בוצע הן למגרש מבונה והן למגרש פנוי.

מנהל מיסוי מקרקעין הוציא שומות מס בהם קבע כי שווי מכירה של  300 אלפי ש"ח כאשר הם מגולמים בשיעור המס של האגודה (כ – 390 אלפי ש"ח) מהווים תמורה בגין מכירה של זכות במקרקעין החייבת במס שבח ומס רכישה.

עמוד 1 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.